Bava Metzia 17

Kapitel 17

א במדה זאת קנו ר' יהודה אומר לעולם לא קנה עד שתהא משיכה בגמל והנהגה בחמור
1 so haben sie sie auf diese Weise geeignet. R. Jehuda sagt, man könne nie anders eignen als ein Kamel durch das Ziehen und einen Esel durch das Führen.
ב קתני מיהת או שהיה אחד מושך ואחד מנהיג מושך ומנהיג אין אבל רכוב לא
2 Hier wird also gelehrt: oder der eine zieht und der andere führt; nur durch das Ziehen und das Führen, nicht aber durch das Reiten!? –
ג הוא הדין דאפילו רכוב והא דקתני מושך ומנהיג לאפוקי מדר' יהודה דאמר עד שתהא משיכה בגמל והנהגה בחמור קמשמע לן דאפילו איפכא נמי קני
3 Dies gilt auch vom Reiten, nur lehrt er es deshalb vom Ziehen und vom Führen, um der Ansicht R. Jehudas entgegenzutreten; dieser sagt, ein Kamel nur durch das Ziehen und einen Esel nur durch das Führen, so lehrt er uns, daß man sie auch entgegengesetzt eigne. –
ד אי הכי ליערבינהו וליתנינהו שנים שהיו מושכין ומנהיגין בין בגמל בין בחמור
4 Demnachsollte er es doch zusammengefaßt lehren: wenn zwei ein Kamel oder einen Esel ziehen oder führen!? –
ה איכא חד צד דלא קני איכא דאמרי משיכה בחמור ואיכא דאמרי הנהגה בגמל
5 Es gibt einen Fall, in welchem keine Aneignung erfolgt; manche sagen, ein Esel durch das Ziehen, und manche sagen, ein Kamel durch das Führen.
ו ואית דמותיב מסיפא במדה זו קנה במדה זו למעוטי מאי לאו למעוטי רכוב לא למעוטי איפכא
6 Manche erheben diesen Einwand aus dem Schlußsatze: so haben sie sie auf diese Weise geeignet; dies schließt ja wahrscheinlich das Reiten aus!? – Nein, dies schließt den Fall aus, wenn es umgekehrt erfolgt ist. –
ז אי הכי היינו ר' יהודה איכא בינייהו צד אחד דלא קנה אית דאמרי משיכה בחמור ואיכא דאמרי הנהגה בגמל
7 Demnach ist dies ja identisch mit der Ansicht R. Jehudas!? – Einen Unterschied gibt es zwischen ihnen bei einem Falle, in dem (keine) Eignung erfolgt; manche sagen, ein Esel durch das Ziehen, und manche sagen, ein Kamel durch das Führen. –
ח ת"ש אחד רכוב חמור ואחד תפוס במוסירה זה קנה חמור וזה קנה מוסירה שמע מינה רכוב קני
8 Komm und höre: Wenn der eine auf dem Esel reitet und der andere die Zügel hält, so hat der eine den Esel geeignet und der andere die Zügel geeignet. Hieraus ist also zu entnehmen, daß der Reitende [das Tier] eigne!? –
ט הכא נמי במנהיג ברגליו אי הכי נקני נמי רכוב במוסירה אימא זה קנה חמור וחצי מוסירה וזה קנה חצי מוסירה
9 Hier wird ebenfalls von dem Falle gesprochen, wenn er es mit den Füßen leitet. – Demnach sollte doch der Reitende auch die Zügel eignen!? – Lies: der eine eignet den Esel und die Hälfte der Zügel und der andere eignet die Hälfte der Zügel. –
י בשלמא רכוב קני דקמגבה ליה בן דעת אלא תפוס במוסירה במאי קני
10 Allerdings eignet sie der Reitende, da ein Vernünftiger esfür ihn aufgehoben hat, wodurch aber eignet sie der, der die Zügelhält!?
יא אימא זה קנה חמור וכוליה מוסירה וזה קני מה שתפוס בידו
11 Lies: der eine eignet den Esel und die Zügel und der andere eignet das, was er in der Hand hält. –
יב האי מאי אם תימצי לומר המגביה מציאה לחבירו קנה חבירו הני מילי היכא דקא מגבה ליה אדעתא דחבריה האי אדעתא דידיה קא מגבה ליה איהו לא קני לאחריני מקני
12 Was soll dies: wenn man auch sagen will, wenn jemand einen Fund für seinen Nächsten aufhebt, eigne ihn dieser, so gilt dies ja nur von dem Falle, wenn er ihn für seinen Nächsten aufhebt, dieser aber hebt ihn ja für sich selber auf, und wenn er für sich selber nicht eignet, wieso kann er für seinen Nächsten eignen!?
יג אמר רב אשי זה קנה חמור ובית פגיה וזה קנה מה שתפוס בידו והשאר לא קנה לא זה ולא זה
13 R. Aši erwiderte: Der eine eignet den Esel und den Halfter und der andere eignet das, was er in der Hand hält, und das übrige eignet weder der eine noch der andere.
יד רבי אבהו אמר לעולם כדקתני הואיל ויכול לנתקה ולהביאה אצלו
14 R. Abahu erklärte: Tatsächlich, wie gelehrtwird, und zwar, weil er[die Zügel] an sich reißen kann.
טו והא דר' אבהו ברותא היא דאי לא תימא הכי טלית שהיא מונחת חציה על גבי קרקע וחציה על גבי עמוד ובא אחד והגביה חציה מעל גבי קרקע ובא אחר והגביה חציה מעל גבי עמוד הכי נמי דקמא קני ובתרא לא קני הואיל ויכול לנתק ולהביא אצלו אלא הא דר' אבהו ברותא היא
15 Aber das, was R. Abahu gesagt hat, ist sinnlos, denn wenn dem nicht so wäre, so müßte ja, wenn ein Gewand zur Hälfte auf der Erde und zur Hälfte auf einem Pfahle gelegen hat, und einer kommt und die auf der Erde liegende Hälfte und ein anderer kommt und die auf dem Pfahle liegende Hälfte aufhebt, ebenfalls der erste es eignen und nicht der andere, weil jener es an sich reißen konnte. Vielmehr ist die Erklärung R. Abahus sinnlos. –
טז ת"ש ר' אליעזר אומר רכוב בשדה ומנהיג בעיר קנה הכא נמי מנהיג ברגליו אי הכי היינו מנהיג תרי גווני מנהיג
16 Komm und höre: R. Elie͑zer sagte: Man eignet esdurch das Reiten auf dem Felde und das Führen [auch] in der Stadt!? – Hierbei wird ebenfalls von dem Falle gesprochen, wenn er es mit den Füßen leitet. – Demnach ist dies ja identisch mit Führen!? – Es gibt zwei Arten von Führen. –
יז אי הכי רכוב בעיר מאי טעמא לא קני אמר רב כהנא לפי שאין דרכן של בני אדם לרכוב בעיר
17 Weshalb eignet man es demnach nicht durch das Reiten in der Stadt!? R. Kahana erwiderte: Weil die Leute in der Stadt nicht zu reiten pflegen.
יח אמר ליה רב אשי לרב כהנא אלא מעתה הגביה ארנקי בשבת שאין דרכן של בני אדם להגביה ארנקי בשבת הכי נמי דלא קני אלא מאי דעבד עבד וקני הכא נמי מאי דעבד עבד וקני
18 R. Aši sprach zu R. Kahana: Demnach hat, wer am Šabbath einen Geldbeutel aufhebt, ihn ebenfalls nicht geeignet, weil die Leute am Šabbath keinen Geldbeutel aufzuhebenpflegen!? Du mußt also sagen, was er getan hat, ist getan, und er eignet es, ebenso auch hierbei, was er getan hat, ist getan, und er hat es geeignet. –
יט אלא במקח וממכר עסקינן דאמר ליה קני כדרך שבני אדם קונין
19 Vielmehr, hier wird von Kauf und Verkauf gesprochen, denn [der Verkäufer] sagte zu ihm: eigne es auf die gewöhnliche Art, wie es die Leute zu eignen pflegen.
Vorheriges KapitelNächstes Kapitel